מתוך מילות הפרידה של מיכל מאורית בהלוויה   אוריתוש יקרה כל כך שלנו,   אנחנו עומדים פה עכשיו לידך ואת כל כך קרובה ואת כל כך איתנו. מסרבים להאמין שלא תפקחי עוד את העיניים, שלא תצחקי איתנו יותר, שלא נראה אותך יותר. הרי את הילדה הקטנה שלנו שאנחנו כל כך אוהבים, איך נגיד לך שלום? איך נפרד ממך ככה פתאום? כל כך הרבה שאלות ואין לנו תשובות, אין לנו דרך להסביר למה זה קרה ולמה דווקא לך. אנחנו רק רוצים לספר עלייך, שכולם ידעו איזו ילדה מקסימה היית וזו לא סתם קלישאה, זה כל כך נכון. גם לפני שחלית היית חברה של כולם, תמיד הכנת מסיבות יום הולדת ודאגת שלכל אחת מהחברות תהיה מסיבה מוצלחת משלה. אני מודה שדווקא אחרי שחלית למדתי להעריך אותך יותר, ראיתי מולי ילדה קטנה אבל כל כך בוגרת, שמוכנה לכל טיפול, בדיקה, לכל מה  שאולי יעשה אותך בריאה. גם שנהיו פה ושם קרחות אמרת, שאם זה לא מפריע לנו, זה גם לא מפריע לך וזה לא הפריע. היית כל כך טבעית ואמיתית. עמדנו מהצד מסתכלים ולא מאמינים עד כמה את חזקה, לכמה את מסוגלת. אורית, תמיד אמרת לי שאני כמו הפסיכולוגית שלך, שתמיד יש לי איזה משפט להגיד לך ועכשיו אין, אין לי מה להגיד לך חוץ מזה שאני כל כך מקווה שטוב לך עכשיו ואני מבקשת שתשמרי עלינו, שתחזיקי אותנו יחד, כמו תמיד ושתשמרי על אבא ואמא שכל כך אוהבים אותך וכל כך יתגעגעו לנשיקות שלך כל ערב לפני השינה. כל כך חבל לי על עמית שלא יכיר אותך, אבל אני מבטיחה לך, אורית, אנחנו נזכיר לו כל הזמן והוא יידע מי היית, הוא יידע עלייך הכל, הכל. על כל טוב הלב שלך, על כל האהבה שהענקת לנו, גם כשהיה קשה. אנחנו אוהבים אותך מאד, תמיד נהיה איתך ונחשוב עלייך. אני רוצה להקריא לך חלק משיר של זמר שאהבת כל כך ומדבר אלינו עכשיו- "אלוהים שומע את בכי הלב משתתף בצער, חש את הכאב מרחם כמו אבא, רוב הזמן אוהב לפעמים קוטף גם פרח מלבלב."   להתראות אורית.