מכתב על אורית

אורית חיה.

ילדה חמודה ומלאת חיים,

תשעה חודשים חולפים מאז שנוצר האדם,

ויוצא לאוויר העולם וכאן,

אצל אורית חיה,

המצב הפוך,

תשעה חודשים חלפו מאז שחלתה ועד שנלקחה מאיתנו,

הכרנו מאז הגיע לכתה א' בבית ספרנו,

ליווינו אותה בצמיחתה ובהתפתחותה,

יחד בילינו, שמחנו וחגגנו וקיווינו שנוכל להמשיך לראותה איתנו הלאה,

אך נפלאות דרכי הבורא ולא נוכל להבין על מה ולמה,

נפסקה נשימתה בגיל כה צעיר.

בתקופת מחלתה הקצרה לא נתנה לעצב להשתלט עליה,

וכל הזמן ניסתה לעודד את הסובבים אותה,

אור וחיים- רצתה לראות אצל כולם,

וכן גם אנו רצינו לראות אצל אורית חיה- אור וחיים,

ציפינו לנס והנס לא בא,

האור כבה והחיים הסתיימו,

חלל נוצר ואין מי שימלא אותו.